בש"א 5870/04, פלונית נ' פלוני
הרשם א' בן ארי
עו"ד א' שני למבקשת; עו"ד ליפסקר למשיב.
25.10.2004
העובדות:
א. התובעת הגישה תביעת מזונות כנגד בעלה. בד בבד עם תביעה זו הוגשה לבית-המשפט בקשה לעיכוב יציאתו מן הארץ של הבעל.
ב. התובעת נימקה את הצורך בעיכוב יציאת הבעל מהארץ בכך שלטענתה, כשיוודע לו כי הוגש נגדו כתב-תביעה למזונות, יעזוב את הארץ לתקופה ארוכה. דבר שיכביד באופן ממשי על קיום ההליך ועל ביצוע פסק-הדין לכשיינתן.
ג. בית המשפט חייב את המבקשת להפקיד ערבון כספי, אשר ייחלט לטובת המשיב אם יסתבר כי ניתן צו שלא לצורך או שלא כדין והוא יבוטל בדיון במעמד הצדדים.
ד. העירבון הופקד וניתן צו עיכוב יציאה, אולם מזכירות בית המשפט לא קבעה מועד לדיון במעמד הצדדים, כפי שנקבע על ידי בית המשפט.
ה. כחודשיים לאחר מכן, הגיש המשיב בקשה לבטל את צו עיכוב היציאה שניתן נגדו.
ו. המשיב טוען כי המבקשת ניסתה להטעות את בית-המשפט, בהעלימה את העובדה כי הבעל שכנגדו מבוקש הצו הוא תושב חוץ.
ז. המשיב מוסיף כי אף אם הייתה עובדת היותו תושב חוץ ידועה, לא היה מקום לעכב את יציאתו מן הארץ, שכן אין כאן מקרה חריג עד כדי נקיטת צעד כה חריף.
ח. עוד טוען המשיב כי סיכויי האישה למזונות קלושים שכן משך הנישואין היה 4 חודשים בלבד, לאישה יכולת כלכלית משלה וכמו כן, היא זו אשר זנחה אותו בהולנד ושבה לארץ.
ט. המבקשת טוענת כי עובדת היות הבעל תושב חוץ מופיעה בגלוי בכתב הבקשה ולא נעשה כל ניסיון להסתיר או לערפל את העובדה כי הצו המבוקש הוא כנגד תושב-חוץ. לטענתה, אין בעובדה זו כדי לשנות את ההחלטה בדבר עיכוב היציאה מהארץ.
החלטה:
א. אין באמור בבקשת המבקשת למתן צו העיכוב כנגד הבעל כדי להסביר את הרקע להגשת כתב-התביעה למזונות שהגישה האשה. ולא הובאו ראיות לטענותיה.
ב. המחוקק ראה לפניו, עת חקק את התקנות הדנות בעיכוב יציאה, נתבע הנמצא בישראל, ולא תושב ישראל הנמצא זמנית בחו"ל, ושאת עיכובו בארץ מבקשים.
ג. הסיכוי שעיכוב המשיב יאלץ אותו להעביר כסף לכאן כדי סילוק החוב, אינו שיקול לגיטימי לצידוק עיכובו.
ד. במקרה דנן לא הוכח כלל כי למשיב מחשבות זדון לחבל בקיום ההליך, ולא הוכח כי אין בכוונתו לעמוד בחיובים שיוטלו עליו (אם יוטלו) על ידי בית-המשפט.
ה. רק אחר שבית-המשפט שוכנע, כי התביעה מגלה עילה, וכי העילה מאומתת בראיות מהימנות לכאורה, וכי קיים חשש סביר כי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק-הדין, ולאחר שבית-המשפט אמד את הנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן הצו לעיכוב המשיב מלצאת את הארץ, ונבדקה השאלה האם פגיעה זו אינה במידה העולה על הנדרש, רק אז יש מקום לשאול האם ניתן להחליף את הצו ולהמירו בעירבון ובערבויות אחרות.
הבקשה נדחתה.
הרשם א' בן ארי
עו"ד א' שני למבקשת; עו"ד ליפסקר למשיב.
25.10.2004
העובדות:
א. התובעת הגישה תביעת מזונות כנגד בעלה. בד בבד עם תביעה זו הוגשה לבית-המשפט בקשה לעיכוב יציאתו מן הארץ של הבעל.
ב. התובעת נימקה את הצורך בעיכוב יציאת הבעל מהארץ בכך שלטענתה, כשיוודע לו כי הוגש נגדו כתב-תביעה למזונות, יעזוב את הארץ לתקופה ארוכה. דבר שיכביד באופן ממשי על קיום ההליך ועל ביצוע פסק-הדין לכשיינתן.
ג. בית המשפט חייב את המבקשת להפקיד ערבון כספי, אשר ייחלט לטובת המשיב אם יסתבר כי ניתן צו שלא לצורך או שלא כדין והוא יבוטל בדיון במעמד הצדדים.
ד. העירבון הופקד וניתן צו עיכוב יציאה, אולם מזכירות בית המשפט לא קבעה מועד לדיון במעמד הצדדים, כפי שנקבע על ידי בית המשפט.
ה. כחודשיים לאחר מכן, הגיש המשיב בקשה לבטל את צו עיכוב היציאה שניתן נגדו.
ו. המשיב טוען כי המבקשת ניסתה להטעות את בית-המשפט, בהעלימה את העובדה כי הבעל שכנגדו מבוקש הצו הוא תושב חוץ.
ז. המשיב מוסיף כי אף אם הייתה עובדת היותו תושב חוץ ידועה, לא היה מקום לעכב את יציאתו מן הארץ, שכן אין כאן מקרה חריג עד כדי נקיטת צעד כה חריף.
ח. עוד טוען המשיב כי סיכויי האישה למזונות קלושים שכן משך הנישואין היה 4 חודשים בלבד, לאישה יכולת כלכלית משלה וכמו כן, היא זו אשר זנחה אותו בהולנד ושבה לארץ.
ט. המבקשת טוענת כי עובדת היות הבעל תושב חוץ מופיעה בגלוי בכתב הבקשה ולא נעשה כל ניסיון להסתיר או לערפל את העובדה כי הצו המבוקש הוא כנגד תושב-חוץ. לטענתה, אין בעובדה זו כדי לשנות את ההחלטה בדבר עיכוב היציאה מהארץ.
החלטה:
א. אין באמור בבקשת המבקשת למתן צו העיכוב כנגד הבעל כדי להסביר את הרקע להגשת כתב-התביעה למזונות שהגישה האשה. ולא הובאו ראיות לטענותיה.
ב. המחוקק ראה לפניו, עת חקק את התקנות הדנות בעיכוב יציאה, נתבע הנמצא בישראל, ולא תושב ישראל הנמצא זמנית בחו"ל, ושאת עיכובו בארץ מבקשים.
ג. הסיכוי שעיכוב המשיב יאלץ אותו להעביר כסף לכאן כדי סילוק החוב, אינו שיקול לגיטימי לצידוק עיכובו.
ד. במקרה דנן לא הוכח כלל כי למשיב מחשבות זדון לחבל בקיום ההליך, ולא הוכח כי אין בכוונתו לעמוד בחיובים שיוטלו עליו (אם יוטלו) על ידי בית-המשפט.
ה. רק אחר שבית-המשפט שוכנע, כי התביעה מגלה עילה, וכי העילה מאומתת בראיות מהימנות לכאורה, וכי קיים חשש סביר כי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק-הדין, ולאחר שבית-המשפט אמד את הנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן הצו לעיכוב המשיב מלצאת את הארץ, ונבדקה השאלה האם פגיעה זו אינה במידה העולה על הנדרש, רק אז יש מקום לשאול האם ניתן להחליף את הצו ולהמירו בעירבון ובערבויות אחרות.
הבקשה נדחתה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
